רפואה אוסטאופתית הינה מתודולוגיה רפואית אשר תומכת באדם לריפוי באמצעות מגע והקשבה. האוסטאופת רואה באדם -מרחב המאפשר לכוחות החיים לזרום בו- ותמיכתו בהשבת איזון והרמוניה אל מערכות הגוף.
אוסטאופתיה מקשרת הינה מעשה רפואה מחשבתי, המייצר ריפוי ע"י ויזואליזציה של הרקמה או האדם ויצירת "תמונה כירורגית מתקנת" של המקור והגורם לבעייה. השיטה התגלתה ע"י ד"ר אברהם אלן אבחצירא המחונן- מורי הנערץ והעניו.
אנדרו סטיל, שהאוסטאופתיה נולדה בין אצבעות ידיו טיפח את ויליאם סאותרלנד- שהגה את הקרניו סקרל, תוך שזיהה את "מנגנון הנשימה הראשוני"- Primary respiratory mechanism. פעימה זו אשר נקראה נשימת החיים – הינה הזיהוי של האלוהי שבאדם = חיבור אל היד המכוונת הפועמת בגופך אל הריפוי שלך.
"תרפייה קרניו-סקרלית" מתבססת על התנודה הריתמית הקיימת בכל תא בגוף, אשר מקורה בנוזל המוח והשדרה (CSF), המיוצר בחדרי המוח. תנודה זו עוברת משם לשאר איברי הגוף ומחזקת את רטט הריפוי. המטפל המלווה חש בתנודה ותומך באדם להגבירה בגופו ובתוך כך לחזק את כח הריפוי הפנימי, לשחרר את המתחים כדי לחזור לזרימה ובריאות.
הטיפול הקרניוסקרלי, מתייחס אל המורכבות הקיימת במבנה הגופני-נפשי-רוחני של האדם, ומתמקד בטיפול בגורמים שיוצרים את הכאב ואת חוסר האיזון שבגוף.
במהלך הטיפול מונחת יד רכה, קלילה ועדינה על אזור המיחוש או בסמוך אליו – כדי לאפשר לזרימה של מערכת הקרניוסקרלית לפעום ולזרום.
תפישת המהות כי לרקמת החיבור – הפציה יש יכולת לספוג כאב ומשדרת אותו גם למחוזות אחרים בגוף. מטפל 'נשימת החיים' לומד להקשיב בסבלנות ובשקט – מאפשר לזרימה של המטופל להיות. כך יתמוך במטופל להתחבר למקור הריפוי העמוק הנמצא בו עצמו.
קרניו-סאקרל ונשימה מעגלית
כאשר המטפל מגיש מגע עדין של קרניו-סאקרל והמטופל נושם – מתאפשר תהליך מרפא. המגע והנשימה משפעלים את מערכת העצבים האוטונומית – ואז התחושות משתנות ומגוונות – החל משחרור והרפייה עמוקים ועד לחוויית ריפוי מעמיקה.
