אהובים,
מתוך חוויות רוחניות גבוהות בדרום הודו קריאה שמעתי, אל הארץ ממנה באתי.
לנשום, לזוז, לפתוח, להניע, לשאוג והכי הכי – להרגיש.
דרך הלימודים לא ברור איך קורה השינוי. לאט לאט, בעדינות, וכמעט בלי לשים לב. הרגליים יותר על הקרקע, הראש פחות חופר,
והלב – אח הלב. פתוח. נפתח. מרגיש.
תודה והרבה מעבר לזה על ליווי מדויק שראה
ולימד אותי כל כך הרבה. על מסירות אין קץ, על חופש תוך כדי מסירות, על עשייה מתוך חדווה ואמונה.
אתם מורים ברמה הגבוהה של המילה ואני שמח להיות תלמידכם.
מילותיי הכנות לא יתארו את השמחה החדווה והחיוניות שהלימודים העניקו לחיי
בשביל להרגיש את זה באמת, קחו נשימה אוהב אתכם

מסע הנשימה שלי -
נשימה עבורי היא דרך, מסע שלם
מסע של ריפוי, של שחרור ופתיחת הצוהר אל הנפש.
בתחילת דרכי כנושמת הגעתי עצובה, כבויה בתוך חושך.
הייתי מדמיינת את עצמי בתוך קליפה ריקה של ביצה גדולה,
יושבת לבד, בודדה וחסרת אונים.
לאט לאט, לאחר עוד מפגש של נשימה ועוד ועוד
הצלחתי לראות שם חבל מושט לעברי.
היה קשה לטפס למעלה, פעמים רבות נפלתי ובכיתי על חוסר היכולת שלי לטפס
ושוב ניסיתי ושוב ושוב.
בפעמים אחרות הצלחתי לראות פיסה של אור חודרת

אחרי תקופה, כשכבר טיפסתי החוצה, ראיתי עצמי למעלה על צוק,
פעם מתעופפת ופעם קופצת ולוקחת סיכונים.
פגשתי את עצמי מול קהל, עומדת מול האנשים שקרובים ואהובים עלי ביותר, מסתכלת להם בעיניים והם רואים אותי ואת כל מי שאני.
ניהלתי שיחות שלמות עם אבי המנוח, אמרתי לו את כל אשר על ליבי ושעדיין לא אמרתי.
שחררתי כעסים, אשמה, בושה,
ריפאתי עצב, התחברתי לשמחה ולהתרגשות.
הסכמתי לקבל את הילדה שבי (שלי) ולאהוב אותה כפי שלא אהבו אותה מעולם.
גם היא עברה מסע של גדילה.
עיניה היו גדולות ועצובות עת פגשתיה לראשונה,
היא הסתכלה במבט מיואש ומפוחד אל הרצפה ולא העזה להתקרב.
אני והיא נפתחנו והתחברנו יותר ויותר ככל שגדלתי באמהות שלי אליה,
נושאת אותה בחיקי יחד עם ילדיי האהובים ומגנה עליה.

הנשימה עבורי היא תמונות של ריפוי,
מחוזות שנפתחים עבורי בשנית על מנת ליצור תיקון, השלמה,
הכלה, הקשבה לקול הפנימי.
הנשימה עבורי היא צמיחה ויציאה אל העולם
שבו אני אוהבת את עצמי יותר,
אמא ובת זוג קשובה, רכה ואוהבת ללא תנאי,
שלמה יותר.

מוני ואורנה היקרים שלי,
אתם עבורי בית חם ואוהב,
בית שמקבל ומקשיב, שתומך ברגעי משבר.
אני מודה על היום שזכיתי להכירכם ולהיות חלק ממסע החיים שלכם.
חיבוק ענקי ואינסופי

מוני ואורנה,
אתם
שמים וארץ, שפל וגאות, ימין ושמאל
משלימים ומאזנים, כמו יין ויאנג מסתובבים.
אתה גברי וידייך רכות ואת נשית וליבך איתן,
אתה נשי וליבך אהבה מעופף באוויר מעלה מעלה
ואת גברית מלאת חמלה ותמיד מחוברת לאדמה.
אתה תוך כדי תנועה בטוח בעצמך,
וביחד עם זה מבט מפנה אליה,
לקבל אישור ולטיפה שאכן זו התנועה,
ואת מפנה את הדרך ונותנת לו מקום.
ואתה ברגע של משבר, מאפשר לה להנהיג,
נותן לליבה החומל
ולדיוק חכמתה הנשית למשול.

תודה ושוב תודה, למוני ואורנה,
מאיתנו קבוצה מופלאה

מוני ואורנה יקרים
רוצה להודות על שנה מדהימה.
שנה של חיבורים חדשים, שנה של גדילה,
שנה בה עברתי תהליך מדהים,
שנה בה הבנתי שכל מה שאני רוצה, אני יכולה!
להודות על שתמיד הייתם בשבילי -
התמיכה, החיבוק, העידוד,
שאף פעם לא ויתרתם, ודרשתם עוד ועוד,
שלא נתתם לי לעוף יותר מדי
ותמיד הייתם עם ים של אהבה.
לא יכולתי לבקש לעצמי
שנה יותר מאפשרת ומצמיחה
ממה שעשיתי אתכם.
תבורכו.

איך אפשר לסכם שנה בכמה מילים?
נשל
משילה מעלי שכבה אחר שכבה
בתחילה מחוספסות וקשות היו,
כאב ההשלה היה בלתי נסבל
והתחושה הייתה חשופה ובלתי מוגנת.
על עורי נגלו פצעים במספר מקומות.
עם הזמן נעשו השכבות
דקות יותר
עדינות יותר
ומתחתן התגלתה שכבה חדשה
עדינה ודקה, אך תומכת ומגנה
מאפשרת לצמוח לאט,
מאפשרת לשכבות מתחתיה לצוץ
ולהראות
וכל השכבות אותי מלמדות
התמודדות חדשה, התחזקות,
מלמדות את גופי,
מלמדות את נפשי,
איך לגדול
להושיט את היד ולאחוז בחיים
ללא פחד

אורנה ומוני האהובים!
אתם בעבורי ובעבור הדרך שפסעתי כמגדלור בחשכה, כשמש העולה עם שחר.
מעוררים את האור שבפנים
להקשיב באמת
ולאהוב את הגילוי שבחיים.
דרכנו שזורות זו בזו ועל כך ליבי מלא הודיה ושמחה רבה.
והחדווה נמשכת בכל הזדמנות שלנו לחבור יחד בנשימה ובצמיחה משותפת.
מליבכם הרחב הענקתם לי ולשאר החברים השראה, תבונה, חוכמת הלב,
חיבור נכון, דיוק, עוצמה, פשטות וריפוי אמיתי!
מברכת אתכם להמשיך בדרך הזו ולזכות באושר הזה שמעשיר את עולמכם ועולמות של אחרים. שוזר חיים בחיים, ומגביר טוב בעולם, בהמון רכות וחמלה, כמו שאתם יודעים. כפי שהנכם.
אוהבת אתכם רבות ומברכת את הקשר שלנו – שימשיך להיות מצמיח מרפא ומלא אהבה.
בידידות והוקרה

מוני וארנה אהובים,
לא נפרדת, לא מסכמת, מציינת נקודה על קו מסענו המשותף.
מסע מלא יופי, מסע שיש בו דרמה וחסד והוא ניזון שוב ושוב מאהבה.
יופי רב ומגוון נשקף בנוף המתפרש אל העבר המשותף שלנו, רב הנסתר על הנגלה במה שעוד יבוא.
לא נפרדת, לא מסכמת, חוגגת אתכם נקודה בזמן, עוד רגע רב הוד.
חוגגת אותו בהודיה מעומק הלב, בשמחה על הזכות להלך אתכם בדרך ובאהבה אין קץ אליכם.
שלכם,

מוני ואורנה יקרים ואהובים
מה עוד יש לי לומר
שלא אמרתי
והלב כל כך מלא
בהודיה, בכמיהה, בשיר, באהבה
והראש להניח על כתפיכם, ולנוח..
להיפתח ולשתף
לדמוע ולצחוק
לחוות את היחד בלי מילים
המבט הצופן בחובו את הכל.
אוהבת עד אין קץ

אורנה מוני אהובים,
שמחה לחלוק אתכם מעט מילים
ממפגשים עמוקים ומעמיקים
לאורך שני עשורים.
דרך מצמיחה המוזנת ומאוזנת משניכם,
הייחודיות השזורה ב-ביחד שלכם מהווה השראה.

ביד אומן, יצרתם מארג ליחיד ולישות הקבוצתית המאפשרת קרקע בטוחה, להביא ולהתעצם מעולמותינו הרב מימדיים – השמחות, הכאב, הבושה, הכעס, האהבה... רגעי קסם, להמשיך ולהאמין בדרך.

עוברים יחד מסע.
החיבוק שלכם עצום, פשטות, הומור, התמסרות, לב ענק ביחד ולחוד.
הכניסה לבית שלכם – פנימה, למרכז חייכם, בנדיבותכם וכל השפע שאתם, פתח עוד צוהר להיכרות, לאינטימיות.
תודה שסמכתם עלי, על המתנה שענקתם לי בה לומדת על עצמי ומקומי במעגל מעוד זויות.
תודה פשוטה.
מלאת הערכה ואהבה על מי שאתם – מקסימים – מחבקת ואוהבת

אורנה ומוני יקרים,

אני מודה לכם מכל הלב על כל מה שקיבלתי מכם בשנה הזאת וגם בשנה שהייתה לפני כמה שנים!
אני מודה לכם על המסירות, ההתכוונות, הרצינות והפשטות, על הקרבה והאהבה שנתתם ואפשרתם. גרמתם לי להרגיש מיוחד ואהוב – מה עוד אפשר לבקש? עזרתם לי לצמוח, להתקרב – אל עצמי וגם לאנשים אחרים שלא הכרתי וזאת מתנה. תודה על התמיכה והאמונה בי וגם על הכנסת הקבוצה לביתכם הנעים – הרגשתי שם תמיד Welcome.

שמח בליבי שיכולתי להשתתף בשנה הזאת
באהבה